מעל כל הספירות נמצאת ספירת הכתר, המתייחסת לשאר הספירות ככתר לגוף. ספירת הכתר נוגעת בראש אך רובה למעשה מחוצה לו (בלשון הקבלה “נוגע – לא נוגע”). נקודת המפגש בין הכתר לאדם היא מפתן, ובו תהום הפעורה בין עולמות שונים, בין הסופי לאין סופי, בין הזמני לנצחי. לפי הקבלה זהו פער מובנה במציאות הנגזר מהעובדה …
האימון אינו דרך להשגת מטרות בלבד, אלא דרך חיים, עיצוב וניהול כוחות ותהליכים באופן אופטימלי כשהחזון הגדול הוא חיים של יצירה והגשמה מתוך בחירה, מחוייבות וחיבור עמוק לאמונות ולערכים. “חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם” (משנה, סנהדין ד). אמירה זו מבטאת זכות וחובה. זכות – החיים שלי יכולים להיות משמעותיים מספיק כדי להצדיק את בריאת …
היישום האימוני של ספירת המלכות – – מתוך הקורס ‘קבלה ואימון לשם שינוי’ לקריאה »
מהותה של ספירת המלכות היא היכולת לקבל ולגלות. היא מהוה מעין כלי קיבול הקולט את הכוחות המועברים אליו באמצעות היסוד, והמפגש ביניהם הוא כזיווג בין זכר ונקבה המוליד מציאות חדשה. הזוהר אומר על ספירת המלכות: “לית ליה מגרמיה כלום” (זוהר חדש, פ: ), כלומר, אין בה כוחות משל עצמה, כל מה שיש בה זה מה …
בשלב זה של האימון המוקד הוא בהנעה לפעולה ולמחוייבות לתוצאות. בנקודה מסוימת צריך להשתחרר מהמחשבות והבירורים, מהספקות ומהדילמות, ולהתחייב לקפיצה לתוך העשייה. ניתן לראות את תכונת הקפיצה המלווה את הספירות ואת מסע המתאמן מתחילתו, במקומות בו הוא נפגש למעשה עם האין סוף. בנקודה זו שוב אין רצף, ויש צורך בדילוג שמעביר אותנו לממד הבא, לעולם …
ספירת היסוד ממשיכה את ציר האמצע, והיא הספירה האחת לפני אחרונה במניין הספירות הכללי, אבל האחרונה בתהליך המתרחש בתוך המרחב שקרוי אדם. בדומה לספירת התפארת, גם היא יוצרת סינתזה מהתהליכים שקדמו לה, ומעבירה אותם לממד חדש, אולם בניגוד לתפארת, המימד החדש אינו מרחב מורכב יותר, אלא להיפך. סגולתה הייחודית היא בכח הצמצום שבה, הממצה את …
אחד הכלים החשובים למאמן בשלב זה הוא השיקוף. השיקוף, כהוד, הוא היכולת להקרין מחדש את מה שקורה, ולאפשר למתאמן לעמוד מול עצמו, מול בחירותיו ומול הערכים שהוא מבטא בהתנהגותו. השיקוף מעודד אותו לבחון את מה שקורה לו מתוך צמצום של האגו והרחבת נקודות המבט שלו באופן שיוכל להכין גם את עולם הצרכים והעמדות של הזולת. …
ספירת ההוד ממשיכה את הקו השמאלי, ומייצגת את הגבולות המאזנים את תכונות הנצח. המילה “הוד” יוצרת שתי מילים בעברית, הודאה והודיה. למילים אלו יש משמעות משותפת, שתיהן מבטאות יחס כלפי הזולת שמכיר בערכו של הזולת וביתרונותיו. זוהי למעשה עמדה במערכת יחסים, שמבטאת יכולת להיות צנוע, להכיר בחולשותי, להכיר בכך שהזולת תורם לי ועל כך אני …
הרגלים ומיומנויות הם המנוף העקרי לעשיה ולהתקדמות. היד מסוגלת לפעולה עדינה, הרגל לפעולה עוצמתית. דוקא מסיבה זו האתגר בשינוי הרגלים ובעיצובם של הרגלים מועילים הוא גדול במיוחד. חקר ההרגלים ומיומנויות הפעולה של המתאמן, ועבודה על פיתוח כוחותיו, תוך עידכונם בתוכנית העבודה של המתאמן כך שיסייעו לו באופן המיטבי להגיע לנצחון, איתור הרגלים ותכונות שמפריעות למתאמן …
ספירת הנצח ממשיכה את קו הימין וכוללת את התכונות המאפיינות ספירות קו זה. בהמשך לתנועה המופשטת שיש בחכמה ולהתפשטות הרגשית שיש בחסד, אפשר לדמות את הנצח לתנועה קינטית של אנרגיה שייחודה הוא בכך שהיא ממוקדת בגילוי חיצוני במישור המעשי. היא כוללת את הרצון להגיע למימוש ולתוצאות, ובמפגש בין העולם הפנימי לחיצוני היא שואפת לנצחון, שהוא …
אחד התהליכים החשובים באימון, הוא שמירה על האיזון בחיי המתאמן. פעמים רבות הרצון לעשות שינוי יכול להביא להתלהבות ולמעשים שיסיטו את המתאמן מאיזון בתחומי חיים אחרים. השקעה רבה בתחום המקצועי יכולה להביא לפגיעה בחיי המשפחה. התמקדות במערכת יחסים אחת יכולה להביא לנזק למערכות יחסים אחרות. המאמן מסייע למתאמן לבחון את התהליך שלו, הן ביחס למטרה …
התפארת היא המידה המאזנת בין החסד לגבורה. היא מייצגת את החיבור של ספירות קו האמצע בין הכתר למלכות, שמשמעותו היא חיבור לעקרונות ולערכים המרכזיים בחיינו. חיבור הוא בין הרצון הפנימי והאמונות שבכתר, דרך שיקול הדעת והבחירות שבדעת, המוליך בהמשך להגשמה ולהשלמה של התהליך במידת המלכות. תכונת האיזון חשובה בכל הקשר של גילוי של תכונות וכוחות. …
נשאל את המתאמן – מהם השדונים שלך המעכבים אותך? השדונים (גרמלינים) מייצגים את הפחדים שמהוים מכשול בדרך להגשמה. בדרך של (עידון) אנו הופכים פחדים אמורפיים ולא מוגדרים, לדמויות מוגדרות, פחות מאיימות, ומנסים לומר הן אומרות בעצם, וכיצד ניתן לשנות את המחשבות ביחס אליהם. בדרך זו נוטלים מהן את השליטה בחיינו ומפתחים כלפיהם גישה עניינית ומעשית. …
הספירות השייכות לקו הימין מבטאות כולן מגמה שמאפייניה הם: התרחבות, התקרבות, כלפי חוץ. הספירות השייכות לקו השמאל מבטאות תנועות הפוכות: צמצום, התרחקות, כלפי פנים. התכונה המרכזית של הגבורה, השייכת לקו השמאל היא הגבלה. ככלל, הספירות השייכות לקו השמאל במישור הרגשי הן בסיס לרגשות הממוקדים בעולם הפנימי והביטויים שלהם כלפי חוץ הם כתוצאה מהתרחקות מהעולם והמזולת. …
במסגרת האימון מיישמים את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, ומתמקדים בהבטים החיוביים של המתאמן וחייו, כדי למנף אותם לתהליך חיובי לא רק בתוצאות אליו הוא מוליך, אלא גם בדרך ובגישה הבאים לידי ביטוי בתהליך כולו. באימון בספירת החסד עובדים על מיפוי הרגשות החיוביים של המתאמן, מזהים את התנאים המאפשרים להם לבוא לידי ביטוי ומטמיעים בתוכנית העבודה מרכיבים …
החסד היא וקטור, המסמל תנועה שנעה מהפנים לחוץ, בדומה לשאר הספירות שמייצגות את קו הימין. משמעותה היא רגש שמניע לנתינה, השפעה והתרחבות. בגוף מייצגת ספירת החסד את יד ימין, היד החזקה יותר. יכולות הפעולה של הידיים מורכבות ומפותחות, והן מסוגלות להפעיל כח מצד אחד, או לפעול בעדינות ובדיוק רב מצד שני. עם זאת, מרחב הפעולה …
אנו עוברים לגוף ולספירות המייצגות את התכונות של גוף האדם כמודל לתהליכים המאופיינים בכך שהם מתגלים כלפי חוץ. בניגוד לתהליכים המיוצגים בספירות כתר, חכמה ובינה, או חכמה בינה ודעת, שהם תהליכים פנימיים ואין להם ביטוי חיצוני, הספירות של הגוף מאפשרות “מתקשרות” עם הסביבה, וניתן להבחין בתהליכים שהן מניעות. אי אפשר לדעת מה אדם חושב, אם …
המאמן בשלב זה חוקר עם המתאמן. מה גורמות לו המחשבות? איזו תנועה רגשית הן יוצרות? הוא משקף לו את החיבורים שהוא יוצר בין המחשבות לרגשות ומעודד אותו לבדוק מה הבחירה שלו, ואם הוא רוצה ליצור חיבורים אחרים, להגדיר מחדש את התובנות שלו ולבחור בכאלו המניעות בו רגשות שהוא בוחר בהן. האבחנה שהמחשבות שאנו מקבלים ובוחרים …
הדעת מוגדרת בקבלה כרצון תחתון, בניגוד לכתר שהוא רצון עליון. הרצון המתגלה בכתר הוא רצון כללי שאינו מוגדר בתובנות ובמילים, הוא עצם ההשתוקקות למשהו. בדעת מתגלה שוב כח הרצון, אך ביחס לתוצרי החשיבה שבספירות החכמה והבינה. זהו המקום שאפשר כבר לומר בבירור – בזה אני רוצה. משמעות המילה דעת בעברית היא חיבור: האני הוא סובייקט, …
השאלה המרכזית במישור הבינה היא, כיצד? הגילוי שיש רצון ומה הוא אומר מאפשר להגדיר את המטרה, היעדים שיש להציב כדי להגיע לתוצאות הנדרשות לתוכנית העבודה ולשלבי הביצוע. תפקידה של הבינה הוא להפוך את החלום למציאות, את החזון ל”אקסל”. הבינה בצד שמאל של הראש מקבילה לאונה השמאלית של המוח שתפקידה הוא ליצור תהליכי חשיבה לינאריים, רציפים, …
השלב השני בתהליך החשיבה הוא הבינה, המקבלת את הנקודה של החכמה. כפי שטיפת דיו הנופלת על נייר ומתפשטת לאורך ולרוחב, כך הבינה יוצרת לנקודת החוכמה מימדים של אורך רוחב ועומק. התוצאה היא תמונה רב מימדית, שבה ניתן לזהות את הפרטים והחלקים השונים. המפגש בין החכמה לבינה מוגדר על ידי הקבלה כמפגש בין אבא לאמא או …
