דוד פלנט המחשבה היהודית בוחנת ארועים היסטוריים מתוך פרספקטיבה על היסטורית. כלומר, לא בתור ארועים שמשמעותם היא בהקשר קונקרטי של מקום וזמן, אלא כפורמולות בעלות משמעויות המשתקפות בארועים ההיסטוריים. גישה היסטוריוזופית זו מנסה לזהות בארועים שזכו לתשומת לב מיוחדת במקורות היהודיים, הן ההילכתיים והן המחשבתיים, תבניות ותכנים שניתן לזהותם כמרכיבים יסודיים, לעיתים אפריוריים, שהם מעל …
האם למפגש הקודם הייתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה עבד ומה לא עבד עבורך? אילו לקחים מועילים אפשר לקחת להמשך הדרך? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב …
האם למפגש הקודם הייתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה עבד ומה לא עבד עבורך? אילו לקחים מועילים אפשר לקחת להמשך הדרך? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב …
האם למפגש הקודם הייתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה עבד ומה לא עבד עבורך? אילו לקחים מועילים אפשר לקחת להמשך הדרך? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב …
האם למפגש הקודם הייתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה עבד ומה לא עבד עבורך? אילו לקחים מועילים אפשר לקחת להמשך הדרך? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב …
האם למפגש הקודם הייתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה עבד ומה לא עבד עבורך? אילו לקחים מועילים אפשר לקחת להמשך הדרך? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב …
האם למפגש הקודם הייתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה עבד ומה לא עבד עבורך? אילו לקחים מועילים אפשר לקחת להמשך הדרך? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב …
האם למפגש הקודם הייתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה עבד ומה לא עבד עבורך? אילו לקחים מועילים אפשר לקחת להמשך הדרך? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב …
האם למפגש הקודם היתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר? האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן? מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו? האם יעזור לך לחזור שוב למפגש הקודם? אם כן, מתי? כיצד תסכם את מה שגילית מהמפגש הקודם ועד …
מפגש מס’ 3 – משאבי החיים – מתוך הקורס ‘להתאמן עם סיפורים: קואצ’ינג וסטוריטלינג’ לקריאה »
אנו בפתחו של המפגש השני, ואני מציע לפתוח אותו, בהתבוננות במה שאירע מהמפגש הקודם ועד רגע זה. קצת על סגנון הפתיחה של המפגשים שלנו: התהליך האימוני הוא מסע, בבואה של מסע החיים הגדול, ואנו כעת במהלכו. המסע לא רק מקדם אותנו אל היעד. קורים בו דברים, שהם לא פחות חשובים ובעלי ערך מהשלמתו. אם נחזור …
מבוא לארץ הפלאות מסע של אלף מילין מתחיל בצעד ראשון[1], והמדריך שלפניך ילווה אותך כחבר וכמאמן, מהצעד הראשון, במסעך אל עולמות קסומים. הוא יפגיש אותך עם סיפורים מרתקים, יזמין אותך להעמיק בהם ולגלות לשם מה עשו הם דרך, לעיתים של אלפי שנים וקילומטרים, כדי להגיע אליך. במדריך זה תמצא[2] מגוון של תובנות וכלים בהם אני …
אתה אתה בני חורים – סמלים עתיקים בפרספקטיבה מודרנית של עולם ההתפתחות האישית דוד פלנט אני זוכר כילד את הפליאה למילות ההגדה של פסח ולשיר הילדים הידוע, “עבדים היינו עבדים, אתה אתה בני חורים בני חורים[i]“. לא הבנתי מה פתאום אנחנו הילדים של החורים ואיך זה קשור לפסח. הביטוי המדוייק יותר, בני חורין, גם הוא …
אתה אתה בני חורים – סמלים עתיקים בפרספקטיבה מודרנית של עולם ההתפתחות האישית לקריאה »
לעשות את השבת הקדמה מתנה מיוחדת ניתנה לעם ישראל, ושמה שבת. יום חג כל שבוע, המלוה אותנו מאז היותנו לעם. הרבה נכתב והרבה נאמר על השבת. אולם הדבר החשוב ביותר אולי לגבי השבת, הוא שהיא שלנו. של עם ישראל, ואת היופי שבשבת גילו גם אומות העולם, ואימצו את המודל של שבוע …
בלוח השנה היהודי, הגדוש חגים וימי זכרון בעלי משמעות דתית ופילוסופית עמוקה תופס חג הפורים מקום מיוחד. לא רק שלא חלות בו מגבלות שונות הקשורות לעשיית מלאכה או לאכילה, כאותן הנמצאות בחלק מהחגים, אלא להיפך, התחושה היא של הרחבת גבולות והתרים, ועידוד, גם אם זמני בלבד, של התנהגויות שאינן מקובלות בחיי היום יום. ילדים ואף …
המחשבה היהודית בוחנת ארועים היסטוריים מתוך פרספקטיבה על היסטורית. כלומר, לא בתור ארועים שמשמעותם היא בהקשר קונקרטי של מקום וזמן, אלא כפורמולות בעלות משמעויות המשתקפות בארועים ההיסטוריים. גישה היסטוריוזופית זו מנסה לזהות בארועים שזכו לתשומת לב מיוחדת במקורות היהודיים, הן ההילכתיים והן המחשבתיים, תבניות ותכנים שניתן לזהותם כמרכיבים יסודיים, לעיתים אפריוריים, שהם מעל הזמן ומעל …
זמן לינארי וזמן מעגלי הצורך לציין מדי שנה נקודת פתיחה חדשה הוא צורך בסיסי הקיים אצל רוב התרבויות האנושיות, ויש לו ביטוי כללי, וביטוי פרטי. הביטוי הכללי הוא בציון וחגיגה של ראש השנה, והביטוי הפרטי הוא בציון יום ההולדת האישי. מאחר וציר החיים האנושי וההיסטורי הוא לינארי מבחינת התקדמות הזמן, ובתור שכזה אין בו מקום …
עולמותיו של הבורא – בין דין לרחמים, בין אידאל למציאות לקריאה »
פסח – סדר עולמי חדש מבוא התקופה שעיצבה יותר מכל את דמותו של העם היהודי, ושנחרתה בזכרון הלאומי של עם ישראל כתקופת ההתהוות והכינון שלו, היא תקופת השיעבוד והעבדות בארץ מצרים. חובת הזכירה והסיפור של תולדותיהם של אבותינו, מקיפה תקופה ארוכה. תחילתה בברית שכרת ה’ עם אברהם, והמשכה ברדת יעקב וביתו למצרים וישיבתם שם, תחילה …
האחרונה באותיות הא ב העברי, ה – 22 במספר. למעשה כולל הא ב –העברי אותיות נוספות, הנקראות סופיות, שמקומן בסוף מילה, ושונותבצורתן ובערכן המספרי מאלו המופיעות בתוך המילים. אותיות אלוהן: מם סופית ם – – 500 נון סופית ן – – 600 צ ץ – – 700 פ –ף – 800 כ ך – – …
אות הלפני אחרונה בא ב העברי, מביאה אותנו להעמיק בהבנת –תהליכי המציאות והיחס בין המציאות הרוחנית לחומרית.באופן גרפי, היא בנויה מהאותיות י,ו,ז )אותיות בעברית(. י’ – –המסמלת את הנקודה הרוחנית העליונה, שמשפיעה לעולם דרך האותו’, הצינור היורד מהשמים לארץ, והאות ז’, מלשון זן )עברית(, מקייםומחייה, שצורתה היא של יוד המונחת על הו’, השילוב בין הרעיוןוהירידה …
הגייתה של האות ריש הינה, מלבד שם האות, גם מילה בשפההארמית, שמשמעותה “ראש”. בקבלה ובפילוסופיה היהודית יש לשפההארמית מקום מרכזי, ונכתבו בה, מלבד התלמודים, הבבליוהירושלמי, גם ספר הזוהר, ספר היסוד של הקבלה, ועוד הרבה קודםלכן, ספר דניאל מהתנ”ך, שעוסק בדברים נסתרים וכולל סודותגאולה. במדרש נאמר על אדם הראשון, שדיבר בשפה הארמית,ולעומת זאת על המלאכים נאמר, …
