מפגש מס’ 3 – משאבי החיים – מתוך הקורס ‘להתאמן עם סיפורים: קואצ’ינג וסטוריטלינג’

1. האם למפגש הקודם היתה נוכחות בחייך, מאז סיומו ועד עכשיו? באיזה אופן ובאיזה הקשר?
2. האם קיבלת על עצמך התחייבויות במפגש הקודם, מה קרה אתן?
3. מה אפשר ללמוד ולקחת לחיים מהניסיון שלך עם מה שקרה במפגש הקודם ובעקבותיו?
4. האם יעזור לך לחזור שוב למפגש הקודם? אם כן, מתי?
5. כיצד תסכם את מה שגילית מהמפגש הקודם ועד עתה, ואיך תוכל ליישם מה שלמדת מכאן והלאה?
6. אילו שאלות מסקרן אותך לחקור במפגש הזה?
7. מהם המשאבים שעומדים לרשותך לצורך הגשמת מטרותיך?

בכל הכוחות

האב רואה את בנו הקטן עומד ליד אבן גדולה ופניו חפויות. מה קרה בני, מדוע אתה עצוב? שואל האב. רציתי להרים את האבן ולא הצלחתי – עונה הבן. ניסיתי בכל הכוחות שלך? שואל האבא. כן אבא – עונה הבן. לא נכון בני, לא בכל הכוחות שלך, לא פנית אלי לעזרה! מחייך אליו האבא.

פעמים שמה שיוצר אצלנו הרגשה של תסכול וחוסר יכולת זו המחשבה שאין לנו הכוחות והיכולות לבצע את מה שאנו רוצים. גם זה בסופו של דבר סיפור, במקרה הזה, סיפור מגביל, אמונה מגבילה, בעטיה אנו לא רואים את התמונה הגדולה ולא רואים שפעמים רבות המשאבים העומדים לרשותנו גדולים באופן משמעותי ממה שנדמה לנו. חלקם פנימיים, ולהם אנו לא תמיד מודעים, חלקם חיצוניים, ואותם אנו לא מזהים כמשאבים שלמעשה עומדים לרשותנו, אם רק נזהה אותם ולא נתן לרגשות של ביישנות, ספקנות או חוסר בטחון לבלום את דרכינו להגשמה.

במפגש זה נחקור את המשאבים בחיינו, ונכיר כלים שמסייעים למפות אותם, להגדיל אותם ולמנף אותם לטובת ההצלחות שלנו. אבל לפני כן, עוד סיפור:

מרק האבנים[1]

 נווד צמא ורעב פסע בדרך.
לשמחתו הוא זיהה עיירה קטנה והתקדם לקראתה.
האיש שפתח את הדלת עליה הקיש – השקה אותו בשמחה, אך לצערו השיב כי אין לו מזון עבורו וכי בשל הבצורת כמעט ואין אוכל בכל האזור.
הנווד ביקש ממנו גפרורים וסיר והחל להרתיח מים על האש.
מדי פעם הוא הכניס אבן, בחש והריח את המים המבעבעים בעצימת עיניים מלאת עונג.
המארח שצפה בהתרחשות מהצד הפך לסקרן ושאל את הנווד למעשיו.
הנווד הביט בו בפנים מאירות והשיב בחיוך גדול כי הוא מכין את מרק האבנים המפורסם שלו.
“ואיזה טעם יש לו”? – שאל המארח בהשתאות.
“טעמו כטעם גן עדן ונפשי כבר יוצאת אל המרק שבקרוב יהיה מוכן” השיב הנווד וכולו שמחה.
חשב רגע המארח ושאל “האם אתה מעוניין כי נוסיף תפוחי אדמה למרק”?
הנווד חייך ואמר כי זהו רעיון מצוין.
עוד הוא מערבב את תפוחי האדמה המתבשלים להם בסיר – והנה שכן בדלת.
השכן שהגיע לריח המרק המיתמר שמע בהתרגשות את סיפור המרק המופלא וביקש להוסיף גם את מעט הבצל שבידיו למרק המתהווה ונוצר.
וכך עומד לו הנווד, בוחש ומריח – בהתמוגגות ובפנים קורנות שמחה ומדי פעם המרק מתעשר לו בתוספת איכותית ומזינה.
ניחוחות המרק כבר ממלאים חודשים את מרחבי העיירה, האבנים המיותרות כבר מזמן הוצאו מתוכו, שלטים אודות סגולותיו הנדירות נתלו בחזית הבית ועולים רבים לרגל נקבצים ומצטרפים לסוף תור הממתינים לחזות בפלא, ולשלם עבור זכות הלגימה מהמרק הקסום.
כבר מספר שבועות העיירה הפכה מוקד עליה לרגל ושמע מרקה המפורסם יצא בכל רחבי המחוז.
שליחים בהולים יוצאים מדי בוקר לכל רחבי הממלכה ומביאים מעט ממרק הכשפים לחפצים במזור ולמשתוקקים – המצפים לנפלאותיו.

על מה הסיפור הזה?

לדעתי הסיפור הזה[2] הוא על מאסטר שף, אבל מסוג אחר. הנווד הרעב מתגלה כאמן בניהול משאבי אנוש, במובן הפשוט ביותר: המרק שהוא מבשל אינו מרק אבנים, אלא מרק אנשים – מה שמתקבל כשאוספים חבורה של אנשים נפרדים, שכל אחד מהם מחזיק במשאב עם פוטנציאל מוגבל, ורותמים אותם לתהליך סינרגטי, בו כל אחד בסופו של דבר מקבל תמורה כדאית מאוד להשקעתו, ונעשה שותף, לא רק ביצירה חומרית, אלא ברעיון שכוחו והשפעתו גדלים ומתפשטים כמו אדוות המים המתפרסת במעגלים סביב אבן שהוטלה לתוך המים.

האבן כמו במרק, היא קטליזטור, המניע תהליך. המשאבים שמניעים את התהליך הם אלו שהשותפים שחברו לו מביאים אליו. ברמה הבסיסית אלו מרכיבי המרק שכל אחד בפני עצמו הוא רק מה שהוא וביחד הם מרק עשיר ומזין. ברמה העמוקה יותר אלו האנשים, שמגלים קודם כל שיש  להם יותר משחשבו, ושהמשאב המשמעותי ביותר הוא החיבור והשותפות. אבנים לא יוצרות מרק, אבל מאבנים אפשר להפיק אש, שהופכת את המרכיבים הנפרדים, הבודדים, למשהו חדש, משותף. שילוב של מנהיגות, יצירתיות, רגישות, חזון, כנות, נכונות לוויתור ותשוקה לשלם שהוא יותר מסך הפרטים שבו, הם האבנים, המשאבים, שמהם נבנה הסיפור שלפנינו.

 מפת משאבים

לפניכם מפת משאבים, המדגימה כיצד ניתן לזהות את המשאבים המגוונים שעומדים לרשותינו ולרתום אותם לצרכינו:

הדרכה לשימוש במפת המשאבים[3]:

מפה זו מרכזת דוגמאות לפריזמות שונות המאפשרות לנתח את המשאבים השונים שעומדים לרשותנו ולנצל אותם לטובת מטרותינו. כמובן שלכל אחד יש את המפה הייחודית שלו, ואפשר להיעזר במפה זו כמודל ליצירת המפה האישית.

נעבור בקצרה על הנושאים שמפה זו מדגימה:

משאבים חומריים

מה סכום הכסף שעומד לרשותי, זמין או שווה כסף?

נכסים: נכסים שלי או שאני יכול לעשות בהם שימוש (למשל, לקבל מקום לפעילות במתנ”ס הסמוך, או לקיים חוג בית אצל חברים).

חפצים: כל סוג של ציוד שיכול לשמש אותי לצרכי האישיים או המקצועיים.

יכולות

היכולות של כל אדם הן פונקציה של כשרון מולד לנושאים מסוימים, מיומנויות, שהן כשרון שנוצל ללמידה ומביא יכולת וידע לבצע פעולה באופן אפקטיבי. לא תמיד אנו מודעים לכישרונות שלנו, ולמיומנויות שיש לנו או שאנו יכולים לפתח ולחזק. מי שיש לו כשרון למוסיקה יכול לפתח אותו ולהיות מיומן בעשיה מוסיקלית.

כישרונות

יש כישרונות שקשורים לניהול רגשי ואישי, כמו בטחון עצמי ויכולת להרגיש אמפטיה לזולת, ויש כישרונות שקשורים לתחומים מסוימים כגון מוסיקה, אמנות, ספורט וכו’. המודעות לכישרונות מעלה את התועלת שיש בהם כמשאבים זמינים עבורנו.

מיומנויות

יש מיומנויות שבאות לידי ביטוי במרחב האישי, כמו בישול, משחק, יכולת להצחיק ולהניע אנשים. הן יכולות לשרת אותנו אם נדע לראות בהן משאבים ולמצוא דרכים נוספים לשימוש בהן. ישנן מיומנויות שהשימוש בהן יכול לקדם אותנו מקצועית, ולא תמיד אנו בוחנים באופן יצירתי כיצד למנף אותן.

ניסיון חיים

במהלך חיינו אנו צוברים התנסויות מגוונות, חלקן נעימות יותר וחלקן פחות. לבחון אותן דרך הפריזמה של משאבי החיים מאפשר לזהות תובנות ולקחים, שיכולים לשמש לנו כמשאבים להעצמה והתקדמות.

הצלחות

פעמים רבות אנו מגדירים הצלחה בתוצאה מוצלחת וברורה של תהליך מתוכנן. לפעמים אנו מרגישים תסכול במחשבה שיש לנו הצלחות מעטות. אם נרחיב את מושג ההצלחה נוכל לראות שיש לנו הרבה יותר הצלחות ממה שנראה.

מהי הצלחה[4]?

• תוכנית שהתממשה – סיימתי לנקות את הבית.
• פעילות שתוכננה – עשיתי תוכנית עבודה לשבוע הקרוב.
• החלטה שהתקבלה – הייתה לי התלבטות לגבי מקום לימודי וקיבלתי החלטה.
• הבנה חדשה – הבנתי מה יכול לשפר את הקשר שלי עם הורי.
• תובנה חדשה – התחדשה לי האבחנה בין “עובדות” ל”הנחות”.
• הימנעות מטעות – סירבתי לשתות בירה לפני הנסיעה.
• תיקון טעות – ביקשתי סליחה מחבר בו פגעתי.

הרחבת ההקשרים בהם אנו מזהים הצלחה תגלה לנו שאנו מצליחים יותר ממה שחשבנו, ומודעות זו תסייע לנו להגיע להצלחות רבות יותר, ולהפוך אותן למשאב של הצלחה ושל אנרגיה חיובית של סיפוק ובטחון עצמי.

שאלות המסייעות להפוך ניסיון חיים למשאב זמין

הצלחה:

• מה יש בי שהביא להצלחה? (האיכויות שיש בי שאותן אוכל לנצל ולמנף)
• אילו פעולות הביאו להצלחה (אותן ניתן עקרונית לשחזר גם בעתיד) ?

טעויות:

כשמתייחסים לטעות כאל ניסיון המהווה מקור ללימוד ולהפקת לקחים ולא כאל כישלון, היא הופכת למשאב.

• ממה אני מסוגל להימנע? (ממנו לא נמנעתי כשביצעתי הטעות).
• מה למדתי על עצמי?
• איך אפעל נכון יותר בעתיד?

קשיים והתמודדות:

• מה למדתי על עצמי? (מדרך התמודדותי, בין אם אני מרוצה ממנה ובין אם לא)
• מה למדתי על אנשים ועל החיים?

מערכות יחסים:

ללמוד איך לשפר מערכות יחסים מתוך ניתוח מה עבד ומה לא עבד במערכות יחסים אישיות או מקצועית, ולהבין מתוך זה מה מתאים לי ולמה אני זקוק במערכת יחסים, מה אוכל לקבל ומה לתת.

אנשים:

אילו אנשים, חברים, בני משפחה, קשרים מקצועיים, תומכים בי ומחזקים אותי. עם מי עלי לשפר את הקשר. אילו קשרים בולמים אותי ואולי מיותרים עבורי. למי אני מחויב ואיך אני צריך לבטא את זה, ומי מחויב לי. במה כל קשר שיש לי יכול לשרת אותי, ובמה אני יכול לשרת את הקשר.

יישומים:

שאלות כלליות לניתוח המשאבים בחיינו –

• אילו מהם זמינים ובאיזה אופן.
• איך אפשר לנצל כל משאב מכל סוג שהוא.
• אילו משאבים כדאי לפתח ולנסות להגדיל ואיך.
• כיצד לייצר משאבים נוספים, חומריים, אנושיים, אישיים ואחרים.

מקורות השראה

השראה היא חוויה שכלית – רגשית חזקה, כשמקור ההשראה פוגש אותנו במקום משמעותי וערכי, המעורר בנו רצון ותשוקה ליצירה ולהגשמה, באופן שיבטא את הזהות הפנימית שלנו, ויביא אותנו להפוך “לגרסה הטובה ביותר של עצמינו”.

מפת מקורות ההשראה שלקמן היא דוגמה לחקירה, מהם הדברים שמעוררים בנו השראה, ואיך ניתן לגייס אותם לנוכחות משמעותית יותר בחיינו. ההקשרים המופיעים בה הם דוגמאות בלבד, וכל אחד מוזמן להשתמש במה שמועיל, לעדכן ולשנות ולקבל את המפה האישית שלו.

במפגש זה חקרנו את המשאבים העומדים לרשותינו, ואת מקורות ההשראה שיש לנו ושאנו יכולים להביא לחיינו. חקירה זו מסייעת להבין שיש לנו למעשה יותר משאבים ממה שנראה לנו, ושיש משאבים שניתן בקלות יחסית, ולהעצים בכך את יכולותינו לפעול ולהגיע לתוצאות משופרות.

את התובנות שיש לנו לגבי המשאבים שלנו כדאי לחבר ל’אקסל’, לתוכנית הפעולה שלנו ליצירת שינוי, ולשלב בו את הפעולות הנדרשות להגדלת המשאבים ומקורות השראה, ואת הפעולות המנצלות משאבים אלו לטובת התהליך ותוצאותיו.

ועכשיו לסיכום המפגש!

שאלות סיכום:

1. איפה הסיפורים של המפגש הזה פגשו אותך?
2. אילו תובנות התבררו לך במפגש זה ביחס למשאבי ומקורות ההשראה שלך?
3. כיצד בידך למנף אותן לפעולה והתקדמות?
4. לאלו פעולות יומיומיות שיתמכו בשינויים הרצויים, ויסייעו ביצירה של הרגלי חשיבה ופעולה התואמים לתובנות, תוכל להתחייב כאן ועכשיו?
5. מהן התחושות, הרגשות והמחשבות שעולים במפגש הזה ששווה להתבונן בהם?
6. עם מה אתה יוצא ממפגש זה?

---

[1] מאת יהודה אטלס

[2] סיפור זה מבוסס על סיפור עם רוסי “דייסת גרזן”, המציג התפתחות עלילתית דומה, אך בניגוד לרוח החיובית שסיפור זה מריח ממנה, מדגיש דווקא את החדשנות, הקמצנות, המניפולטיביות של גיבוריו, והוא מריח לגמרי אחרת. בסדנאות שאני מקיים בשפה הרוסית, ומציג את הגרסה של יהודה אטלס לסיפור זה, עבור השומעים המכירים תמיד את הגרסה הרוסית, עליה גדלו,  זהו מפגש מפתיע, מאתגר ומעורר השראה.

[3] מפות חשיבה הם כלי מצוין לניהול סיעור מוחין יצירתי במגוון נושאים. הן מאפשרות בצורה נוחה להציג באופן ויזואלי תהליכי חשיבה וקישורים בין מרכיבים שונים בתמונה הכללית. ניתן להוריד מהאינטרנט ללא עלות מפות כאלו לשימוש חופשי כגון xmind.

[4] ותודה לסדנת מהות מטעם הומניקיישן על תובנה חשובה זו.