מפגש מס’ 1 – הדרך אל המקום הנכון

מבוא לארץ הפלאות

מסע של אלף מילין מתחיל בצעד ראשון[1], והמדריך שלפניך ילווה אותך כחבר וכמאמן, מהצעד הראשון, במסעך אל עולמות קסומים. הוא יפגיש אותך עם סיפורים מרתקים, יזמין אותך להעמיק בהם ולגלות לשם מה עשו הם דרך, לעיתים של אלפי שנים וקילומטרים, כדי להגיע אליך.

במדריך  זה תמצא[2] מגוון של תובנות וכלים בהם אני משתמש בעבודתי כמאמן, מורה ויועץ לחיים, בליווי ותמיכה של אנשים בתהליכי גילוי, שינוי, הגשמה והעצמה, בעזרתם תוכל להפוך את מסע החיים שלך למרתק, משמעותי ומעורר השראה.

בפרק/מפגש הראשון שלפניך, אציג לפניך בקצרה את השיטה שפיתחתי לאימון והתפתחות אישית באמצעות סיפורים, נפתח את השער לארץ הפלאות, ונתחיל לעבוד.

המדריך כולל 10 פרקים, כמספר המפגשים המקובלים בתהליך אימוני. אפשר לעבור באופן חופשי בין הסיפורים לתובנות, או להתמקד בנושא מסויים המעורר ענין וסקרנות, ואפשר, וזו המלצתי, לראות כל פרק כמפגש אימון, מתוך תהליך שיטתי, רציף ושלם, לענות, רצוי בכתב, על שאלות הפתיחה והסיכום ושאלות החקר והגילוי המשולבות בפרקים השונים, ולבצע את התרגילים המוצעים – התועלת מהתהליך תהיה גבוהה יותר באופן משמעותי.

הסיפורים שהבאתי הם סיפורים קצרים, עתיקים וחדשים, ממגוון מקורות תרבותיים. הם עונים על שני קריטריונים: הראשון – הם עוררו בי, באופן אישי, רגש, השראה ותובנות משמעותיות. השני – הם הוכיחו עצמם כמשמעותיים ואפקטיביים כשהצעתי אותם למתאמנים ותלמידים. ההקשר בו כל סיפור מופיע מבטא את המקום אליו הוא לקח אותי. עם זאת, ובזה כוחם המופלא של הסיפורים, הוא יכול לקחת אותך למקומות אחרים לגמרי, כי הוא הופך להיות הסיפור שלך בדרך אליך. וזה הכי טוב שיכול לקרות.

מזה למעלה מ 20 שנה אני נמצא במסע של לימוד והתנסות בעולמות מגוונים, ממסתרי הקבלה לעולמות המדיטציה וחכמת המזרח, ממחקרי הנפש והתודעה לאמנות האימון והטיפול, ממעמקי התלמוד והמדרש למרחבי האמנות וקסמן של אגדות, כשכל אחד מהם פתח לי שער לעולמות נוספים שעל קיומם אף לא ידעתי, וכל אחד מהם מעשיר את חיי ותשוקתי לחלוק את האוצרות הללו עם תלמידים ומתאמנים בארץ ובעולם, ולסייע להם לבצע שינויים מרגשים, משמעותיים וברי קיימא בחייהם.

במדריך זה אני משתף אתכם בפירות מסעי האישי, בהם זכיתי בהשראת אנשים דגולים שממימיהם שתיתי, מורים ואנשי רוח וחכמה, בתמיכתם של עמיתים וחברים אתם יגעתי ועמלתי להבין ולחפש דרכים ושיטות ללימוד ותמיכה באנשים בתהליכי צמיחה, והודות לתלמידי, יותר מכולם, שבזכותם למדתי לחפש תשובות לשאלותיהם, ושאלות לתשובותי.

שיטת האימון הרב ממדי שנולדה מתוך מסע זה, מציעה התייחסות הוליסטית לתהליך האימון, שכפריזמה – מנסרה, מייצרת נקודות מבט מגוונות ביחס למתאמן ולתהליך אותו הוא עובר. את פריזמת הסיפור, אותה אני מציע במדריך זה נפגוש בשני אופנים: הסיפור כמדיום המעצב את האופן בו אנו חווים ופועלים, והסיפורים הרבים שאציע לכם, כמקור ללימוד והשראה.

סיפורו של האימון הרב ממדי

כמי שעוסק שנים רבות בהוראה, באימון, בלימוד ובסיפור סיפורים, תמיד נמשכתי לחיבור בין עולמות אלו, וניסיתי ללמוד אותם כך שיעשירו זה את זה. האימון הוא מסע, שמהותו היא, כמו הסיפור, לצאת, להתנסות, לגלות, ולחזור לאותו מקום, אבל אחרת. השילוב בניהם יוצר מרחב רב ממדי, מסקרן מרגש ומעורר השראה. אסקור בקצרה מהו להבנתי, אימון, ומהו אימון רב ממדי, ואז פשוט נכנס לזה, כי הרי במקום לנסות להסביר למי שלא טעם קוקה קולה מימיו, מהו טעמו – צריך לתת לו לשתות..

מהו אימון?

אני רוצה להציע הגדרה[3] פשוטה ויעילה:

תהליך יצירתי למיצוי הפוטנציאל האישי ליצירת שינוי והשגת מטרות 

אימון סטנדרטי נמשך כ3 חודשים, בהם, במסגרת מפגשים שבועיים, המתאמן מברר ומגדיר לעצמו מהם הנושאים עליהם הוא רוצה לעבוד ומהן התוצאות שהוא רוצה להשיג בסוף האימון. המאמן מסייע לו לגלות בעצמו את התובנות, היכולות והכוחות שבעזרתן ישיג את מטרותיו.

המונח אימון הגיע מתחום הספורט. כולנו יודעים איך נראה מאמן ספורט. הוא מעודד את הספורטאי להתאמץ יותר, נוזף בו כשהוא לא נותן את המקסימום, משבח אותו כשהוא מצליח. הוא עוזר לספורטאי להוציא מעצמו את המקסימום ולהגיע לשיא האישי שלו. אין ספק שמאמן ספורט טוב מתאמץ ומשקיע בעבודתו. אבל מי שממש צריך להזיע זה דווקא הספורטאי. המאפיינים הללו קיימים גם באמון האישי, שהוא גם זה אבל הרבה יותר מזה. המאמן עוזר למתאמן להוציא מעצמו את המקסימום, מעודד אותו, תומך בו, ממריץ אותו, אבל, לא עושה את העבודה במקומו. העבודה והזעה הם של המתאמן. בניגוד לפסיכולוג, או ליועץ, אליהם בא הלקוח עם שאלה ומצפה שהם יתנו לו את התשובה, באימון זה עובד אחרת. בסגנון מאוד יהודי – הלקוח בא עם שאלה והמאמן עונה לו בשאלה. בשבילינו הוא לא לקוח – הוא מתחיל לעבוד, הוא הופך למתאמן – משם מתחיל האימון!

זה נשמע מוזר, איך אפשר לקבל תשובה מתוך שאלה? ההסבר הוא שזה חלק מהפילוסופיה של האימון – כל אדם הוא בעל משאבים ויכולות להתמודד עם האתגרים שלו, ואין הוא זקוק למשאבים חיצוניים כדי לקדם את עצמו, אלא לגלות בתוכו את התשובות, ואת הכוחות שקיימים בו בפוטנציאל. שיטת האימון בנויה כך שהיא מסייעת לאדם לגלות ולמצות את הפוטנציאל שלו, וזה כולל למצוא בעצמו את התשובות שהוא צריך. העיקרון הזה, שהמאמן לא נותן תשובות אלא מסייע למתאמן לגלות ולבחור את דרכו, מעצב את האימון כתהליך שבו המתאמן לוקח אחריות על חייו, מבין שהבחירות שלו מייצרות את התוצאות שלו, ושמה שיקבל מהחיים זו תוצאה של מה שהוא ישקיע בהם.

הבסיס הפילוסופי והמדעי לאימון הוא ה”פסיכולוגיה החיובית”, העוסקת לא בפתולוגיה של הנפש אלא בחוסן הנפשי של אנשים וביכולתם להתמקד בחוזקות שלהם כדי לגרום להביא לצמיחה וסיפוק גבוהים יותר בחיי אנשים, שלצורך העניין נקרא להם מן השורה. הפסיכולוגיה החיובית מופיע לראשונה כמושג אצל אברהם מאסלו, הידוע בפירמידה שתיאר כמייצגת את הצרכים האנושיים, אצל קרל רוג’רס ואריך פרום, וכשיטה מבוססת אצל מרטין סליגמן.

הכלי העיקרי באימון הוא השאלה. והשאלות שמניעות את האימון הן אלו שגורמות למתאמן להירתם למסע.

שים לב לשאלות הבאות:

• בן כמה אתה?
• מה ההשכלה שלך?
• באילו מקומות עבדת?

אלו שאלות שאנו בדרך כלל יודעים עליהן את התשובה. מי ששואל אותן כנראה אינו יודע, ואנו יכולים, אם אנו רוצים לגלות לו. זה לא דורש שום מאמץ.

עכשיו אשאל אותך שאלות אחרות:

• מיהם 3 האנשים שהשפיעו יותר מכל לטובה על חייך, ואיזו דוגמה אתה יכול לקחת מהם לחייך?
• אילו החלטות חשובות בחייך התקבלו עבורך על ידי אנשים אחרים ולא על ידך, ואיזה לקח תוכל לקחת מזה לחייך?
• מהן 3 היכולות החזקות שלך, ועד כמה אתה מנצל אותם בחייך?

אין לנו בדרך כלל תשובה מן המוכן לשאלות כאלו, וגם אם פעם כבר ענינו עליהם, יתכן מאוד שכעת נענה עליהן באופן אחר. פירושו של דבר שבמפגש עם שאלות כאלו, הנקראות באימון שאלות עוצמה (Powerful questions), אנו צריכים, לבצע תהליך מעמיק של חשיבה והתבוננות, ולנסח תובנה שמתאימה לנו, כאן ועכשיו.

חלק משמעותי בעבודת המאמן הוא לשאול את השאלות שיגרמו למתאמן לגלות בעצמו תובנות חשובות לגבי חייו, להשתמש בכך במיומנויות מגוונות, כגון סקרנות, הקשבה אמפטית ואקטיבית ברמה גבוהה,  אינטואיציה, ויכולת להניע את המתאמן לפעולה, על ידי שאלה בסגנון: איך אתה לוקח את התובנה הזו ומיישם אותה בחייך מרגע זה והלאה. כיצד אתה יכול להמיר הרגלים שמעכבים אותך בהרגלים חדשים שמקדמים אותך[4]? זוהי מיומנות יסוד באימון, שכן מטרתו של האימון היא לא רק להבין טוב יותר את החיים, אלא להפוך את הלימוד לפעולה ולעשייה. אימון מוצלח נמדד לא בגילויים המרגשים שמגלה המתאמן, והם בדרך כלל רבים, אלא באופן בו הוא יוצר שינוי בדפוסי פעולתו ומביא את עצמו להישגים גבוהים יותר.

כדי להבין טוב יותר את מה שקורה באימון, אציע לך מטאפורה. מטאפורה, אגב, זה אחד הכלים שאנו משתמשים באימון כדי לזהות נקודות מבט חדשות ויצירתיות לגבי הנושא של המתאמן שלנו,  אבל על כך נרחיב בהמשך.

המטאפורה שאני מציע היא GPS, מכשיר ניווט המסייע לנוסע להגיע ליעדו.

כשאנו מחפשים הוראות נסיעה אנו מזינים ב GPS את היעד אליו אנו רוצים להגיע. הGPS מפעיל מיד מערכת איתור, שמטרתה לזהות את המקום בו אנו נמצאים עכשיו. גם באימון, כדי להגיע אל המטרה שלנו, עלינו להבין איפה אנו נמצאים עכשיו. לחקירת המקום בו נמצא המתאמן כעת יש תפקיד מרכזי. חקירה זו בוחנת את מישורי חייו, מאפשרת הערכה למה רצוי ומה מצוי, ובהתאם, מהן המטרות שכדאי להגדיר והדרכים המובילות להגשמתן. זהו המקום של הכאן ועכשיו.

חלק חשוב בעבודת האימון היא שיקוף של נקודת המוצא של הנוסע, של הקליינט, של המתאמן. החקירה בוחנת גם את העבר, את הדרך בה הוא הגיע למקום בו הוא נמצא. לא מתוך גישה ביקורתית או שיפוטית, אלא מתוך סקרנות ללמוד מהעבר לטובת ההווה והעתיד. אילו בחירות קידמו אותי, ואילו לא. מה אפשר לעשות אחרת כדי להגיע למקום טוב יותר. איך להפוך את התנסויות העבר לניסיון חיים. מה ממה שהיה לי בעבר אני לוקח אתי להמשך המסע, ומה אני בוחר להשאיר מאחור. החקירה בוחנת את המשאבים העומדים לרשותו של המתאמן, שפעמים רבות אינו מודע לרבים מהם, מהם הערכים שמניעים אותו, מהן האמונות שלו ביחס לחייו, מהם הצעדים שהוא מוכן לבצע כדי לקדם את עצמו מהמקום בו הוא נמצא אל היעד, ומציעה דרכים יצירתיות לאיגום והעצמה של משאבים ומקורות השראה. זה כבר GPS מתקדם מאוד.

GPS משוכלל, מציע מסלולים שונים: את הדרך הקצרה, את הדרך המהירה, את הדרך הזולה, ובמידה ויש – כבישי אגרה.

מה היעד? הGPS האימוני מציע מסלולים שונים המובילים ליעד שהגדרנו, ומשקף את היתרונות והחסרונות של כל מסלול. כשבוחנים את האפשרויות ואת החלופות, לא מחפשים בהכרח את הדרך הקצרה, המהירה או הזולה. המסלולים שונים זה מזה ביופי הנוף שהם מציעים, ברמת האתגר שלהם, במה או במי שאפשר לפגוש בכל אחד מהם.   האימון מאפשר ללמוד את עולמו הייחודי של המתאמן, להגדיר את סדרי העדיפות שלו, בזמן הנתון, ולברר מהי הדרך הנכונה ביותר עבורו. המטרה היא למצוא שילוב הנכון בין השגת היעדים לבין מה שקורה בדרך עצמה. יש מי שיבחר בכביש המהיר, ויש מי שכדי להגיע למקום הנכון עבורו, צריך דווקא לעבור בין הרים וגבעות.

הליווי האימוני, כמו הGPS, בוחן את מה שקורה לאורך הדרך, לרוחבה ולעומקה, ובכלל זה מה קורה עם היעד: האם הוא עדין אותו היעד, או שמא יש להזין יעד חדש, האם הדרך אכן מתאימה, או שמא יש לעדכן מסלול מחדש? לימוד האלטרנטיבות והיתרונות שבכל מסלול הוא חלק חשוב בהעמקת הלמידה שלנו, דרך שאלות, חקירת החזון, הערכים והאמונות. האם מה שחשוב זו התוצאה, והדרך המהירה ביותר אליה? האם הדרך עצמה, התהליך, יש בה ערך מוסף עבור המתאמן? למשל, להגיע יותר לאט אבל ליהנות  מהנוף שבדרך? האם הוא מעדיף דרך מהירה שיש בה סיכון או דרך איטית יותר אך בטוחה יותר? ניתוח החלופות מעלה שאלות חשובות לגבי החיים, שהדיון בהם מגלה לעיתים תובנות חשובות מאוד לא רק לגבי היעד הספציפי, אלא לגבי החיים בכלל. פעמים רבות, מתוך שאלות אלו, מבין המתאמן שמה שהוא באמת רוצה זה משהו אחר. ואז, כמו בGPS,  אנו מבצעים “חשב מסלול מחדש” ומזינים את היעד הבא.

האימון, בתהליך יצירתי, מלהיב ומרגש, מתוך ראיה מקיפה של חיי המתאמן, מסייע למתאמן לערוך את סיפור חייו, לגייס את כוחותיו ותשוקתו לשינוי והגשמה, ולהתקדם במסע שלו, בדרך שלו.

ומהו אימון רב ממדי?

האימון הרב ממדי הוא מסע. זהו תהליך של אימון אישי המוביל את המתאמן במסע מרתק ומעצים, לקראת יעדיו (ממד האורך) תוך אינטגרציה עם המתרחש במכלול עולמות החיים שלו (ממד הרוחב), חקירה, תמיכה והעצמה של המסע המקביל בעולמו הפנימי (ממד העומק), ומינוף משאבי עולמותיו בעבר ובהווה ולימוד מחודש של סיפור חייו ועריכתו לטובת עולם העתיד שלו (ממד הזמן). הממד החמישי מייצג את הסוד הייחודי של כל מתאמן, את הלא ידוע שלו הנחשף תוך כדי תנועה ומקרב אותו למקום הנכון והמדויק עבורו.

ממדי האימון

ממד האורך – מייצג את התהליך המוביל את המתאמן מהנקודה בה הוא נמצא לנקודת היעד, בהתאם למטרות שהוצבו.

ממד הרוחב – מייצג את מכלול תחומי החיים של המתאמן. החיים הם דבר אורגני והוליסטי, ובין תחומי החיים יש יחסי גומלין מתמידים. גם אם הנושא והמטרה של המתאמן קשורים לתחום ספציפי, אנו חוקרים את ההשפעות ההדדיות בין המישורים השונים, ולומדים למנף אותם לטובת המתאמן.

ממד העומק – מייצג את העולם הפנימי של המתאמן ואת הכאן ועכשיו שלו בכל שלב בתהליך האימוני. אנו מגייסים כלים ותובנות מעולמות הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והריפוי, כדי לתמוך בתהליך של התפתחות מתמדת וצמיחה מתוך האתגרים שהמתאמן פוגש במסעו.

ממד הזמן – באימון הרב ממדי, אנו חוקרים את התמונה הגדולה של חיי המתאמן, ומגייסים מניסיון העבר את התובנות שישרתו אותו, במהלך האימון.  משאבי העבר וההווה – ההתנסות והגילוי העצמי, והכלים הנרכשים במהלך האימון, מאפשרים לעצב את סיפור חייו של המתאמן, ואת המשך מסעו האישי מתוך מודעות עצמית ודיוק פנימי. 

ממד הסוד – כל אדם הוא ייחודי, והדרך בה מעצב כל אדם את חייו היא יצירה מקורית שלו ובעבורו. כל החוקים והכללים שנועדו להקל על המסע, לא יכולים לצפות ולחזות מראש את מה שקורה, מתגלה ואפשרי בחייו של מי שבוחר לקחת אחריות על חייו ושואף למשמעות וצמיחה. הסודות המופלאים הללו מניעים את המסע האישי, וכשהם מבליחים ברגעים של התמודדות, הארה ופריצת דרך, הם מזכירים לנו שוב ושוב שיש לנו משהו נפלא, קוראים לזה חיים.

יש קשר והשפעה הדדיים בין התהליכים הקורים באימון בממדים השונים, והמאמן מלווה את המתאמן, במסע שהוא ריקוד משותף, מרגש ומרתק, שהוא גם מכוון תוצאות וגם ספונטני. זהו מסע של גילוי עצמי דרך פריזמות מגוונות, וחשיפה לתובנות מעוררות השראה תוך פיתוח מיומנויות אפקטיביות ללקיחת אחריות ולשליטה מוגברת בחייו. מסע מעולם ההווה של המתאמן לעולמות חדשים אותם יבחר לגלות, לבקר ואף לאמץ לתוך עולמו וסיפור חייו המתחדש. אך גם “מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד[5]“, אז נעבור להתחלה.

השער שבחרתי לפתוח לעולם האימון הרב ממדי, הוא שער הסיפורים. הסבר נרחב על האופן בו הסיפור מעצב את הווייתנו ומדוע הוא כה אפקטיבי בתהליכי התפתחות אישית כתבתי בספרי “להתאמן עם סיפורים”. מדריך זה מבוסס ברובו על החלקים היישומיים בספר זה.

זהו, מתחילים! J

אני ממליץ שתפנה לך זמן, במהלכו תוכל להיות עם עצמך ועם מה שקורה כאן, ללא הפרעות והסחות דעת. כצידה לדרך, מלבד כוס תה או קפה, כדאי מאוד לקחת מנה גדושה של מצב רוח טוב, סקרנות, פתיחות ותשוקה למשהו חדש ומרגש!

אם יש נושא שחשוב לך לעבוד עליו במהלך האימון, כדאי לכתוב אותו ולהניח אותו לפניך, ומדי פעם לחזור אליו ולראות מה קורה כשהוא נפגש עם מה שיעלה כאן.

אליס והחתול

 האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?”
“זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע,” אמר החתול.
“לא אכפת לי כל כך – ” אמרה אליס.
“אז לא משנה לאן תלכי,” אמר החתול.
“כל עוד אני מגיעה למקום כלשהו, זאת אומרת” הוסיפה אליס בתור הסבר.
“הו, אין כל ספק שתגיעי לאנשהו,” אמר החתול, “בתנאי שתלכי זמן ארוך מספיק[6].”

המסע שלנו מתחיל בסיפור על דרך, ועל התלבטות. החתול (סוג של מאמן..) משקף לאליס את התלבטות שלה. הבה נקרב את הסיפור לחיים שלנו, ונשתמש באחת המיומנויות החשובות באימון בפרט, ובחיים בכלל – הסקרנות.

שאלות מסקרנות – “לפתוח את הסיפור”:

1. מתי ואיפה עולה השאלה באיזו דרך לבחור?
2. האם הדרך מובילה למקום הרצוי?
3. עד כמה אכפת לאן רוצים להגיע?
4. מי בחר בדרכי חיינו?
5. מהו המקום אליו רוצים להגיע?
6. האם הזמן ארוך מספיק?
7. איפה הסיפור פוגש אותך?

טיול זה כיף, וחלק מהכיף של הטיול, זה שלא צריך להגיע למקום מסוים, ואפשר לקחת את הזמן, גם אם הוא ארוך, וללכת, לא חשוב באיזה דרך, ולהגיע, לא חשוב לאן.

אבל בחיים לא רק מטיילים, בחיים גם רוצים להתקדם ולהגיע למקומות שחשוב לנו להגיע דווקא אליהם, והזמן, כידוע, תמיד קצר יותר מהדרך לשום מקום.

שאלת הבחירה בדרך הנכונה הופכת להיות רלוונטית, ואת הדרך הנכונה בוחרים אחרי שבוחרים לאן רוצים להגיע. כשנדע מה היעד, נדע באיזו דרך לבחור, גם בלי חתול. זה לא מבטיח שנגיע לשם, וגם לא שזה המקום הנכון והדרך הנכונה, אבל בחירה מודעת לאן ואיך תקדם אותנו למקום טוב יותר.

לשאלה באיזו דרך לבחור, יש משמעות, רק במידה ואנו מגיעים לפרשת דרכים, או שאנו יוצרים אותה. מהן הדרכים מכאן, ולאן עלי לפנות?

בפועל, רוב האנשים לא שואלים את השאלה הזו, הם צועדים בדרך, אותה בחרו הם, או אחרים בשבילם, מתי שהוא בעבר, בלי לתהות, הזוהי אכן דרכי? יתכן מאוד שהם חלפו על פני צמתים חשובים, שהציעו פניות למקומות נפלאים, אבל הם פשוט לא שמו לב… ועם כל צעד הם מתרחקים מנקודת המפנה אותה יכלו לבצע לו רק, עצרו לרגע,  ושאלו את עצמם, מהי הדרך שלי?

ההתקדמות שלנו היא לא רק פונקציה של השקעה ומאמץ. התועלת תלויה גם ביעילות. לעיתים קרובות אנו חווים תסכול ואף ייאוש, כי אנו לא רואים את הפירות של המאמץ. חלק חשוב בתהליך האימוני הוא להבין מה קורה וליצור את השינוי שיהפוך את ההשקעה ליעילה ובהתאם למועילה.

להשחיז את הגרזן

 “חוטב העצים הצעיר שמח מאוד בסוף יום העבודה הראשון, בו חטב 10 עצים. ביום השני שמח עוד יותר, כי הצליח לחטוב 11 עצים. וכך במשך מספר ימים, הצליח להגדיל את המכסה היומית ואת השכר שקיבל. עד שלאחר מספר ימים כמות העצים שחטב מדי יום, לא גדלה אלא ירדה, עד שיום אחד חטב פחות מ 10 עצים… בסוף אותו יום הוא ישב כפוף ועצוב, ואחד מוותיקי החוטבים ראה אותו בצרתו, ושאל לשלומו. הוא סיפר לו על הירידה בהספק העבודה שלו, ושיתף אותו בחשש שמא לא יוכל עוד לעבוד לפרנסתו. החוטב הוותיק, בחן את הגרזן ואמר לעמיתו הצעיר. אל יפלו פניך, כוחך במותניך, אני בטוח שכבר מחר תחזור להספקי עבודה גבוהים. רק לפני כן, עשה מה ששכחת לעשות. השחז את הגרזן!”.

בחיים, כמו בספור, צריך, אחת לכמה זמן, לעצור ולהשחיז את הגרזן – זה הדבר הראשון שקורה בתהליך האימון!

אימון אישי מוגדר בדרך כלל בזמן, לתקופה של מספר חודשים, כדי שניתן יהיה להגדיר יעדים ברורים ולהגיע לתוצאות בפרק זמן סביר. בחירת נושא האימון היא מרכזית, שכן קשה מאוד בו זמנית להתנהל מול כמה חזיתות, והתמקדות בנושא מוגדר מאפשרת לתכנן התקדמות מדויקת ואפקטיבית.

 

עצירה – המפתח לתנועה

אנו מגיעים לאימון כשאנו נתקלים בקושי, בדילמה, בבעיה, במשבר, שמפריעים לנו להתקדם – שעוצרים אותנו.

הגישה שהאימון מציע להתמודד עם מה שבולם אותנו, מתכתבת עם הפילוסופיה של אמנות הלחימה היפאנית, אייקידו, שהיא גם דרך חיים שוחרת שלום. הדרך להתמודד עם היריב היא בשימוש בכוחו המופעל עלינו, כדי להתמזג עם תנועתו ולתעל את התנועה לכיוון שלא יביא להתנגשות אלא להשלמה. האימון שואף להמיר בעיה באתגר, לא רק במישור הסמנטי[7], אלא גם במישור הפנימי: המשבר מייצר הזדמנות ואכן בסינית הסימן למילה משבר הוא אותו הסימן למילה הזדמנות, ובעברית משבר הוא שם המקום בו האישה יולדת את תינוקה[8]. את האנרגיות שמייצר הקונפליקט אפשר למנף ולכוון לצמיחה. ואת התקיעות שבדרך כלל מאפיינת מצבי קושי, אפשר להפוך למרחב יצירתי שיוליד הזדמנויות חדשות, מרחב של עצירה.

האימון, עוד לפני שהוא מאפשר לחקור מהי הדרך להגיע ליעד, הוא מהווה הזמנה לעצירה[9]. כדי להתקדם בדרך הנכונה צריך לעצור. העצירה היא מושג רחב ומשמעותי, והיא מבטאת בין השאר את היכולת והצורך להיות עם מה שקורה ולא עם מה שיקרה או קרה, ומאפשרת ליצור את התנאים ההכרחיים לבחינה ולבדיקה: היכן אני נמצא, לאן אני רוצה להגיע, ומהי הדרך הנכונה עבורי. העצירה היא הזדמנות להשחיז את הגרזן, כלומר, לחדד ולדייק את התובנות והכלים הדרושים למסע החיים, ולזהות ולגייס את המשאבים הנדרשים לכך.

כשאדם מחליט להתאמן, אימון אישי, בין אם הוא עושה זאת עצמאית ובין אם בליווי איש מקצוע, הוא עושה עצירה, הוא מייצר אפשרות לזיהוי של צמתים בלתי נראים, המתפצלים מהנקודה בה הוא נמצא בדרך בה הגיע לכאן ועכשיו, המציעים חלופות שונות כיצד להגיע ליעדים שאליהם, הוא מבין, מתוך האימון, הוא רוצה וצריך להגיע.

כמו בסיפורו של חוטב העצים, להבנה שצריך לעצור ולשנות משהו, אנו מגיעים בדרך כלל מתוך קונפליקט שמתגלה בחיים, התנגשות, שבו זמנית עוצרת אותנו וגם מאפשרת לנו לעצור בעצמינו ולהוליד, מתוך המשבר, אפשרויות חדשות.

במרחב העצירה מתרחשים בקרבינו 4 דברים:

1. מודעות שכלית לכך שמשהו לא עובד.
2. מודעות רגשית לכך שזה לא טוב לנו.
3. רצון ליצור שינוי.
4. שאלה – איך לשנות.

לעיתים אנו יודעים את התשובה לשאלה ‘איך’, וחלק גדול מהפעולות שלנו בחיי היום יום הן תוצאת ההחלטות שאנו מקבלים והן למעשה התשובות שאנו נותנים לשאלה זו, והפתרונות שאנו מיישמים באופן שוטף, כדי להניע ולהתקדם שוב.

אבל לפעמים אין לנו תשובה, ואנו מחפשים גורם חיצוני שיסייע לנו.

כשמדובר בשאלה הקשורה לבירור מידע, או לתחום מקצועי ספציפי הדרך פשוטה לפנות לאיש מקצוע או למקור מידע – יש מי שידע לענות לי על השאלה מהי הדרך הקצרה להגיע למקום מסוים.

אבל את המענה לשאלה, באיזו דרך עלי לבחור, אוכל לתת רק אני, לאחר שאבין, בעצמי, לאן אני רוצה להגיע. שום מומחה לא יוכל לדעת טוב ממני את התשובות לשאלות אלו. לא זו בלבד, אלא שאם אבקש ממישהו, תשובה ועצה לשאלות אלו, ואפעל בהתאם, אני עלול לפגוע בעצמי פעמיים. בפעם הראשונה בכך שאשמע לעצה שאולי אינה באמת מהווה מענה לצרכים האמתיים שלי, ובפעם השנייה – בכך שאסמוך על דעתו של המומחה לכאורה, אסיר במידה מסוימת את האחריות שלי מעצמי, ואראה בו אחראי למה שיקרה. בכך אני עלול למנוע מעצמי ליישם בחיי ערך יסודי – כל אדם אחראי על חייו, בחירותיו ופעולותיו, ורק לקיחת אחריות מלאה על החיים מאפשרת לחיות אותם באופן שלם ואמתי.

האימון מבוסס על תובנה זו, והוא מעוצב באופן כזה, שיאפשר למאמן לתמוך במתאמן בתהליך יצירתי, מרגש, מאתגר ואפקטיבי, בו האחריות לתובנות ולפעולות הנגזרות מהן הוא כולה של המתאמן.

על כן, כלי העבודה החשוב ביותר של המאמן, שוב בסגנון האייקידו, וגם בסגנון מאוד יהודי, הוא לענות על שאלה בשאלה. המאמן משתמש במגוון רחב של שאלות כדי לסייע למתאמן להפנות את חווית השאלה, החיפוש, החקירה והסקרנות לעצמו, מתוך אמונה שהתשובות להן הוא זקוק נמצאות בתוכו.

נכיר כעת את אחד מכלי האימון המוכרים והיעילים ביותר.

 

לנוע אל היעד – גלגל החיים

אימון אישי מוגדר בדרך כלל בזמן, לתקופה של מספר חודשים, כדי שניתן יהיה להגדיר יעדים ברורים ולהגיע לתוצאות בפרק זמן סביר. בחירת נושא האימון היא מרכזית, שכן קשה מאוד בו זמנית להתנהל מול כמה חזיתות, והתמקדות בנושא מוגדר מאפשרת לתכנן התקדמות מדויקת ואפקטיבית.

נכיר כעת את אחד מכלי האימון המוכרים והיעילים ביותר – ‘גלגל החיים’:

• ערוך רשימה של לפחות 8 מהנושאים המרכזיים בחייך (לדוגמא: קריירה, פרנסה, משפחה, הורות, זוגיות, פנאי, התפתחות אישית, בריאות, קהילה, חברים, אידיאולוגיה, רוחניות, אחר).
• במידה וברשימה יותר מ8 נושאים, צמצם אותה ל8 החשובים ביותר.
• תן לכל נושא ציון המייצג את מידת שביעות הרצון שלך ממה שקורה בתחום זה בחייך, בין 1-10.
• צייר עיגול גדול על דף נייר, חלק אותו לשמונה חלקים שווים, כמו פיצה.
• רשום מעל כל משולש של הפיצה אחד מהנושאים שברשימה.
• ראה את הנקודה במרכז העיגול כמייצגת את הציון 1, ואת נקודות המפגש של המשולשים עם העיגול כמייצגים את הציון 10.
• בכל משולש, סמן על כל אחת משתי הצלעות התוחמות אותו נקודה המייצגת את הציון שנתת לתחום זה, וחבר אותן בקו.
• בעזרת לורד או כלי כתיבה אחר מלא את המשולש הקטן שנוצר בתוך המשולש הגדול.

התוצאה אמורה להראות בערך כך:

הפיצה שלנו בעצם נראית כמו גלגל, זהו גלגל החיים שלנו. העיגול החיצוני מייצג את מה שיעניק לנו סיפוק ושביעות רצון מלאים במישורי החיים העיקריים שלנו. המתווה הפנימי מסמל את מה שקורה בפועל. בהנחה שהגלגל שקיבלת מזכיר בצורתו את הגלגל הזה (ניתחתי מאות גלגלי חיים עם תלמידים ומתאמנים, כשמביטים מרחוק הם נראים ממש אותו הדבר..) אז אם החיים זה כמו רכב, והגלגל הפנימי הוא הגלגל של הרכב.. רחוק קצת קשה להגיע.

בל תיפול ברוחך, הכול טוב J זהו כלי מצוין לשיקוף של איך שאני מעריך את מה שקורה בחיי. זהו גם משאב חשוב ללמידה המאפשר לגזור מתוכו תובנות רבות בכלל זה בחירה של נושא העבודה במסגרת האימון. יש מגוון רחב של דרכים לנתח את גלגל החיים ולמנף בעזרתו את האימון. במסגרת המוגבלת יחסית של ספר זה[10], אני רוצה להציע מספר טיפים שימושיים לעבודה עצמית:

10 טיפים לגלגל החיים

1. מהו התחום בחייך שנכון לך עכשיו לעבוד עליו ולקדם אותו? זה לא חייב להיות התחום שקיבל את הציון הנמוך ביותר. לעיתים יש תועלת בבחירה של תחום “מוערך” יותר, מכיוון שהאימון מבוסס על תפישת הפסיכולוגיה החיובית, המתמקדת בחוזקות ואנרגיות חיוביות. יתכן שבחירה בתחום בעל הערכת שביעות רצון גבוהה יותר, תאפשר למנף את המשאבים והאנרגיות שניתן להפיק ממנו לתמיכה בתחומים אחרים.

• בהמשך לסעיף הקודם – החיים שלנו קשורים זה בזה באופן אורגני. גם כשבוחרים בתחום מסוים, יש לו השפעה וזיקה לתחומים אחרים. שאלה לחקירה: מהן הזיקות בין תחומי החיים השונים בגלגל שלך? כיצד משפיע מה שקורה בתחום אחד על תחומים אחרים ואיך אפשר למנף התקדמות במישורים שונים במקביל? (למשל, אם התחום החברתי חזק, אפשר לעבוד בתחום זה ולראות כיצד אפשר להיעזר בחברים כמשאב להעצמה בתחומי הפרנסה, ההתפתחות האישית ועוד).

• לא כדאי לראות את המשאבים שלנו כדבר מוגבל, באופן שניצול משאב לטובת תחום מסוים בהכרח יבוא על חשבון תחום אחר. לדוגמא, פעמים רבות אני נתקל בדילמה: אם אשקיע יותר זמן בקריירה, זה יקדם אותי בתחום זה, אבל זה יבוא על חשבון המשפחה. הזמן הוא לא המשאב היחיד שראוי לבחון אותו בדילמה זו. להלן דוגמאות למשאבים נוספים: איכות הקשר והתקשורת בין בני המשפחה שיכולה להשתפר על ידי העמקת השיתוף (להתייעץ עם בני המשפחה, לבקש מהם רעיונות יצירתיים, לקבל הסכמתם), ועל ידי המרת זמן שעון (כמה זמן אני בבית) לזמן איכות (כשאני בבית אני מנתק הטלפון ונמצא בנוכחות מלאה עם בני המשפחה). תחושת הרווחה הקשורה ליציבות כלכלית, אצל המתאמן ואצל בני המשפחה. הצמיחה בתוך עשיה שיש בה הגשמה עצמית וההשפעה החיובית שלה על הסביבה הקרובה. שיפור איכות הקשר המשפחתי הופכת למשאב ותמיכה בהתקדמות המקצועית, מקור לביטחון ולמוטיבציה להתקדם, להעניק ולעורר השראה.

• האם הציונים שנתת בגלגל החיים שלך מייצגים את החלום העתידי או את הציפיה ממה שקורה עכשיו? אם התחלת עסק חדש, ואתה רוצה להיות עשיר בתוך כמה שנים, אז גם אם אתה עוד לא שם, אין סיבה ששביעות הרצון שלך לא תהיה מקסימלית, שהרי אתה במקום הנכון בדרך הנכונה. אין סיבה שסטודנט לרפואה בשנה השלישית יעריך ב50% את שביעות רצונות מהתקדמות בלימודים הנמשכים 6 שנים. הוא נמצא 100% במקום בו הוא צריך להיות, בשנה השלישית.

• לגלגל תכונת פלא. ככל שמתקרבים לקצוות, כלומר למצב האופטימלי, הוא מתרחק מאתנו. הסיבה פשוטה, ככל שאנו צומחים ומתקדמים, אנו מבינים שאנו יכולים לאחל ולהשיג לעצמינו יותר ממה שחשבנו לפני כן. ככל אנו גדלים גלגל החיים גדל אתנו.

• כל תחום שמופיע בגלגל, יכול להפוך לגלגל בפני עצמו, ולאפשר מבט מעמיק יותר בתחום זה. בתחום הזוגיות למשל אפשר לבחון מגוון של תת תחומים: אהבה, אינטימיות, תקשורת, אמון, בטחון, אחריות, סביבה, התפתחות אישית וכו’.

• בכל תחום כדאי לחקור, מהם הרצונות שאני מבטא ומודע להם בתחום זה, ואילו צרכים לא מודעים עומדים מאחורי רצונות אלו, וכיצד ניתן לנצל את הלימוד הזה להגדרה מדויקת יותר של המטרות והיעדים?

• לגבי כל תחום כדאי לחקור, אלו שינויים חיצוניים אפשר להניע כדי להגיע לשיפור ואילו שינויים פנימיים הקשורים לשינוי בתפישת עולם וניהול רגשי?

• ביחס לכל תחום כדאי לערוך מפת משאבים[11], המייצגים את המשאבים הפיזיים והמופשטים שעומדים לרשותי או שאני יכול להגדיל ולתמוך בתהליכי הצמיחה שלי. בתחום הבריאות למשל, אפשר להגדיר משאבי זמן, כסף ומקום כדי לעסוק בספורט (יש לי זמן ללכת 3 פעמים בשבוע לחדר כושר, ואני יכול לשלם על זה) או משאבים מופשטים (אני יכול לתרגל מדיטציה וחשיבה חיובית, אני יכול ללמוד כיצד להביא את עצמי למצב בריא יותר, גופנית ונפשית).

1. ביחס לכל תחום כדאי לערוך מפת מקורות השראה[12], אותם הדברים שבהקשר הזה עושים לי ממש טוב, ולבחון כיצד אפשר למנף בעזרתם את התחום הספציפי, וממילא את שאר תחומי החיים. (מה שמעורר בי השראה בתחום הקריירה זה אפשרות ליצור, להיות בחברת אנשים מעניינים, עבודת צוות שיש בה מקום ליוזמה אישית, תחומי עיסוק שמאפשרים התפתחות – מתוך הדברים האלו אפשר להגדיר סדרי עדיפויות וקריטריונים לחיפוש עבודה או לבחירה בתחום לימוד מקצועי).

במפגשים הבאים נעבוד עם כלים ומתודות המסייעים לתרגם את התובנות העולות מגלגל החיים, לפעולה מכוונת מטרה.

ועכשיו לסיכום המפגש הראשון!

שאלות חקירה וגילוי:

1. מה התחדש לך ביחס להבנת התהליך האימוני ומטרותיו, ואיזה מקום יכול להיות לו בחייך?
2. איזה מהסיפורים שפגשנו היום דיבר אליך במיוחד, מה קרה שם?
3. מה הפקת מגלגל החיים ומה התחום שנכון לך להתמקד בו בתקופה הקרובה?
4. מהם היעדים והמטרות בתחום זה?
5. אילו תובנות התבררו לך היום?
6. לאלו פעולות יומיומיות שיתמכו בשינויים הרצויים, ויסייעו ביצירה של הרגלי חשיבה ופעולה התואמים לתובנות, תוכל להתחייב כאן ועכשיו?
7. מהן התחושות, הרגשות והמחשבות שעולים במפגש הזה ששווה להתבונן בהם?
8. עם מה אתה יוצא ממפגש זה?

---

[1] לאו דזה (פילוסוף סיני, המאה ה6 לפנה”ס)

[2] כל הכתוב בלשון זכר מופנה לשני המינים

[3] ההגדרה של פדרציית האימון הבין לאומית (ICF) היא: “שותפות עם לקוחות בתהליך מעורר מחשבה ויצירתי, אשר מעוררת אותם על מנת למקסם את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם… תהליך האימון עוזר ללקוחות להגדיר ולהשיג מטרות אישיות ומקצועיות במהירות רבה יותר ובקלות רבה יותר מאשר ניתן היה אחרת”.

[4] הגישה האימונית דומה בקוים רבים למודל הטיפולי CBT (Cognitive Behavioral Therapy) המבוסס על שילוב עקרונות היסוד של הטיפול הקוגניטיבי והטיפול ההתנהגותי, שיצירת שינוי דורשת שינוי בתפישת המציאות ולימוד ותרגול של התנהגויות חדשות. האימון בכלל מאמץ גישות טיפוליות ומציע להתאים אותם וליישם אותם כדרך להעצמה וצמיחה לקהל הרחב.

[5] לאו דזה

[6] מתוך אליס בארץ הפלאות, לואיס קרול

[7] לשפה תפקיד חשוב בתהליך האימוני. היא לא רק מבטאת את המחשבה אלא גם מעצבת אותה. תשומת הלב של המאמן מאפשרת להבחין ולשקף למתאמן שימושים מחלישים, כגון ביטויים קטגוריים: אף פעם, אף אחד, תמיד. ביטויים מוקצנים ומוגזמים: אסון, קטסטרופה, הרסני. חוסר מיקוד ומחויבות: אולי, בערך, נראה, ועוד, ולהציע לו שינוי לשוני שלפי עקרונות ה   NLP  (ניתוב לשוני פיזיולוגיNeuro Linguistic Programming – ) מסייע בשינוי תפישתי ורגשי.

[8] יושבת על המשבר (“ישבה על המשבר ממתינים לה עד שתלד”, משנה ערכין 1:4). “כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה” (ישעיהו, 37:3).

[9]  שמה וענינה של השבת הוא השביתה והעצירה – יצירת מרחב של BEING בין ימי החול, ימי ה DOING. בתרבויות המזרח ידועה המדיטציה כהזמנה לעצירה והתבוננות פנימית.

[10] בעבודה עם מתאמנים אני מזמין אותם לתהליך של 2 שלבים, המביא בדרך כלל לאבחנה ולתובנה משמעותיות. בראשון הם מעריכים את מישורי החיים ביחס למה שהם מצפים מהחיים באופן כללי ואידאלי, שם בדרך כלל הפערים בין הרצוי למצוי גדולים. בשני, ההערכה מתבססת על מה אני מצפה בכל תחום בהווה, הערכה ריאלית ואקטואלית מתוכה ניתן להסיק אילו שינויים יש לעשות היום, ולא בעתיד הלא ברור. סטודנט לרפואה בשנה השלישית נמצא במחצית הדרך לסיום הלימודים, אבל הוא ב100% במקום בו הוא צריך להיות היום – סטודנט בשנה השלישית, או בלשון הזהב של סר קן רובינסון – ילד בן שלש הוא לא חצי ילד בן שש, הוא מאה אחוז ילד בן שלש.

[11] ראה בפרק “על משאבי החיים”.

[12] שם.